סדנת יצירה – דריידל (סביבון)

קצת רקע היסטורי:

השם ״אשכנז״ מוזכר בתנ"ך מספר פעמים, ברשימת צאצאי נוח שהפכו לראשי עמים, והן כשם אומה. בספרות העברית של ימי הביניים שימש השם "אשכנז" ככינוי לגרמניה וצרפת, ובפרט לאזורים המערביים, הסמוכים לנהר הריין. משהחלו היהודים האשכנזים לנדוד ממערב למזרח אירופה, התרחבה תפוצתם הגאוגרפית של האשכנזים, והמונח "אשכנז" חל על כל דוברי-היידיש שנהגו לפי המסורת ההלכתית האשכנזית והתפללו בנוסח אשכנז, הן במרכז אירופה והן במזרחה. לתרבות האשכנזית תסמינים ייחודיים שהתפתחו לאורך השנים ביניהם גם משחקים כמו משחק הדריידל.

המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה (ונקרא ביידיש "דריידל"), אומץ שם על ידי היהודים. והיות שימי החנוכה היו "יומי דפגרא" שלא התקיימו בהם לימודים, נהגו לבלות את לילות החג במשחקי סביבונים.

האותיות על צידי הסביבון סימנו בראשי תיבות לטיניות את מצב הזכייה של השחקן. האותיות הלטיניות היו P–N–J–F או A–R–J–F. ביידיש, האותיות הן:

• נ' = נִישט (נישטס) = כלום (הפסד)
• ג' = גאנץ = הכל (זכייה)
• ה' = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
• ש' = שטעל איין = העמד, הוסף [אחד] (המשתתף מוסיף מטבע לקופה)

היו שנתנו רמזים שונים לאותיות שנחקקו על הסביבון, שהולידה בדיעבד את ראשי התיבות העבריות המוכרים: נס גדול היה שם.

במשך הזמן התפתח המנהג של מתן דמי חנוכה לילדים. אלו שימשו להימורים במשחק הסביבון, בדומה למשחקי הימורים באגוזים של פסח.