רק פעם בשנה, רק יום אחד, פסטיבל "אבירי ירושלים 2023 – בובה מייסס" יתקיים ב-30 בספטמבר 2023, בעין יעל בירושלים!

האירוע מוקדש לנקודות המגע בין התרבות היהודית והחברה הלא יהודית באירופה של ימי הביניים. בפרט אנו מתמקדים בתופעה המרתקת של הופעת רומנים על אבירים בלשונות היהודיים של המאות ה 13-16 – ז'אנר בספרות ימי הביניים אשר תחילה עסק בנושאים ארתוראניים.
אנו יודעים על רומן ארתורי "יהודי" אחד שנכתב בשפה העברית במאה ה-13: כתב יד זה מאוחסן כעת בספריית הוותיקן. בתקופה זו היה נהוג לכתוב את שם המחבר בסוף הספר, לכתב זה חסר הסוף ולכן אנו לא יודעים את מחברו. אך, הקדמה עם ציטוטים מהתנ"ך, משנה ותלמוד מרמזים לנו כי הכותב מכיר היטב את המסורת היהודית הדתית. סביר להניח, כי המחבר פעל בצפון איטליה, בפרט בטוסקנה. מסקנה זו מבוססת על מילים איטלקיות השייכות לאזור זה המוזכרות בטקסט. תאריך יצירת העבודה מצויין כ 1279 (במקור כתוב 5039 לפי הלוח היהודי) ,רוב ההיסטוריונים בוחרים לא לערער על תאריך זה.

הבסיס לכתיבת הרומן הוא טקסט צרפתי עתיק "מורט ארטו" וכתב ביניים איטלקי נוסף לא ידוע. הרומן על האבירים הוא אינו רק תרגום אלא עיבוד מורכב של הטקסטים לתרבות היהודית. הטקסט המדובר הוא דוגמא לחינוך הרחב והפתיחות של הקהילה היהודית בצפון איטליה של המאה ה-13. הטקסט משמש כהוכחה לעניין ניכר של הקהילה בחברה סביבם. אחד החוקרים הבולטים בנושא, פרופסור קרט לווינט כתב : "המעשה המרתק ביותר בספרות היהודית הוא התרגום היהודי של של הרומן הארתוראי מהמאה ה-13"
בשנת 2012 המועדון שלנו העמיד מחזה המבוסס על הרומן האבירי מן המאה ה-13.

ועם כבר מדברים על אידיאל אבירי בספרות יש להזכיר עוד רעיון חשוב מימי הביניים,"תשעת המכובדים" או "תשעת הגיבורים", ביניהם כמה דמויות מהמסורת היהודית: יהושוע בן נון, המלך דוד ויהודה המכבי כאשר הדמות האגדית של המלך ארתור מקבלת גם היא מקום ברשימה. מהמאה ה-14, תיאור מיתולוגי של תשעת הגיבורים היה נלמד ונחקר על ידי נערים שהתכוננו להיות אבירים. התכונות המיוחסות לתשעת הגיבורים כגון: כבוד, חופש, אצילות וגבורה מונצחים במספר שירים ומנגינות מן התקופה.

פסטיבל אבירי ירושלים מתקיים בכל שנה מאז 2009, כאשר רעיונו המרכזי הוא הדמות הספרותית של האביר.

רבי אליהו בחור, הפעל במאה ה-16 היה בלשן עברי וחוקר מסורת, אשר אחראי לפיתוח משמעותי בספרות הכתובה ביידיש. אחת מעבודותיו המוכרות ביותר היא תרגום "בוויס מהמפטון" מאיטלקית ליידיש. הרומן הוזכר לראשונה בטקסט אנגלו – נורמני מהמאה ה-13 ונקרא Boeve de Haumtone.

המהדורה המודפסת של הכתב התפרסמה באיטליה "ובובו דאנטונה" היה במרכז של מספר פואמות ועלילות.

בתרגומו ליידיש השם התקצר ל"בבא-בוך" והפך לרומן האבירים היידי הפופולרי ביותר.

בשלהי המאה ה-18 התגלגל שמו של הרומן ל"בבא – מעשה" , שם זה, בתורו עוות והשתרש בשפה היידית כ "באבע מעשה" ("בובה מייסה") – סיפורי סבתא.

אליהו בחור תרם באופן משמעותי לפיתוח הספרותי בעידן הרנסנס והיה מן הגדולים בתחום. הרבי אפילו לימד דקדוק עברי באוניברסיטת פדובה, אחת מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה בה הורשו יהודים ללמוד.

בנוסף לכך,בהקשר לתחילת המאה ה-16, יש להזכיר את דמותה של דונה ביאטריס דה לונה גרציה נאשי, הידועה בשם דונה גרציה. מורשתה ההיסטורית הייתה מוקד חשוב בפסטיבל אבירי ירושלים שהתקיים ב2019.

הפסטיבל השנה , בנושא בובה -מייסס (סיפורי סבתא) מכוון לעורר את העניין בתרבות החילונית של היהודים האירופאיים בין המאות 13-16. תרבות זו מרתקת ומשמעותית, ואנו רוצים להנציח את מורשת זו באירוע שלנו.